שימוש בקול
הקול שלנו הוא כלי נגינה וביטוי למחשבותינו ורגשותינו. לולא גווני קול, היינו בקלות הופכים לרובוטים - כולנו היינו נשמעים אותו דבר כל הזמן.
גווני הקול שלנו רבים, אך יש שאינם משתמשים בקשת הרחבה של קולם.
לרוב, איננו מתכננים ומתאימים את טונציית הקול להקשר המילולי באופן מודע.
גוון קולנו משתנה על פי הצורך: בעת שאנו מבקשים משהו ממישהו, בעת שיחה עם מחזר, אכיפת סמכותנו בבית או בעבודה.
אנשים רבים מאמינים שאם יצעקו, יאכפו סמכותם בהצלחה רבה יותר.
הקשר בין היכולת לאכוף סמכות לבין גובה הקול - מקרי בהחלט. למעשה, הטונצייה היא אשר בעצם משפיעה, בנוסף לקצב הדיבור והטעמותיו.
נשים רבות בעלות קול דק נתפשות כנשים חזקות ואסרטיביות לא פחות ואולי אף יותר, מנשים בעלות קול עבה. דוגמא טובה לכך ניתן למצוא בסרט: "השטן לובשת פראדה" בכיכובה של מריל סטריפ, בתור הבוסית המאיימת עם הקול הכמעט-לוחש.
הורים אשר מתקשרים עם ילדיהם בצעקות באופן תמידי, אינם מצליחים להשפיע ולאכוף סמכות, אלא גורמים לשחיקת סמכותם. ילדיהם מורגלים בצעקות והן אינן "מזיזות" להם כהוא זה.
בעיני ילדיהם הצעקות נראות כחוסר שליטה וחולשה....לעיתים תוכל לראות חיוך של נצחון באם הצליחו להרגיז את הוריהם עד שיצעקו... האם אינם צודקים?
האם הצעקות אינן בעצם סוג של איבוד שליטה ווינטלציה "להוציא את העצבים", יותר מאשר כלי אפקטיבי להנעה?
אם אותם הורים היו מרימים את קולם לעיתים נדירות, עקב סיבה יוצאת דופן, היו גורמים לאפקט הפתעה ואולי גם להעצמת הסמכות (בספק). אולם באם זו שפת הדיבור הרווחת בביתם, כעניין של שיגרה, אין להם אלא לצעוק יותר ועוד יותר חזק עד שייצא גרונם.... ומה ישיגו בכך? גרון ניחר ועצבים מרוטים.
ברור שמטרת אכיפת הסמכות מתפספסת.
במפעל יצרני בו ביקרתי, מנהל העבודה היה נוהג לצעוק על העובדים כל הזמן. הם מאידך, לא היו זזים עד שלא היה צועק הכי חזק שיכול.... בכל פעם היה צריך לצעוק יותר חזק כדי שייאותו לבצע מה שביקש. (מזכיר משהו מהסיפור על הילדים?)
בסופו של דבר, צעק כל כך חזק עד שאבד קולו והבין כי אכיפת הסמכות שלו לוקה בחסר.
כשלמד להשתמש בגובה הקול הטבעי שלו, עם טונצייה סמכותית ואסרטיבית, שידר לעובדיו מסר של תרבות וכבוד ובכך הניע אותם לתוצאות מרשימות ולשיתוף פעולה פורה.
שימוש בגווני הקול השונים והתאמתם למסרים המילוליים, תוך מודעות, הוא כלי חשוב למגזרים שונים : מורות ומרצים, מנהלות ומנהלים, מזכירות בכירות ומנהלות לשכה, אנשי תקשורת ופוליטיקה ועוד.
בעת שימוש נכון בקולנו נוכל להיות בטוחים כי מסרינו החשובים והחשובים יותר, עברו בדיוק כפי שרצינו והתכוונו להעבירם.
כל הזכויות שמורות ©
|
